החלק האהוב עלי כמורה לציור זה ללמד להתבונן על העולם. לספוג אותו, להתמזג איתו ולהעביר לדף את התחושה מתוך ההנאה שבהתבוננות.
הדיוק או הטכניקה אפשר ללמוד ולהשתפר לאורך השנים ולכן הם פחות חשובים בעיני בשלבים הראשונים, אבל ההנאה שבתפיסת החוויה של הרגע כל כך מרגשת אותי כל פעם מחדש והיא זאת שמחזקת את האהבה והחיבור לציור לאורך שנים.
כשאני מתבוננת על התלמידים שלי מתבוננים על העולם, הלב שלי מתמלא אושר וסיפוק.