הרגע, החלל
ציורים אשר צויירו בבתי קפה בהשראת אייקידו.
בעמקי בית הקפה אני מוצאת שקט. בין כוסות הקפה והשיחות, אני לוכדת את החיים בתנועתם המתמדת.
ציוריי הם תוצר התבוננות וניסיון ללכוד את הרוח החמקמקה של הרגע.
אני מציירת את העולם כפי שהוא מתגלה לי, ללא תכנון מוקדם. כל משיכת מכחול היא תגובה אינטואיטיבית למה שאני רואה.
ההשראה שלי נובעת מעולם האייקידו, אמנות לחימה יפנית שאני מתרגלת בעשור האחרון.
אני לומדת על ההרמוניה שבין תנועה לרגיעה, בזרימה עם המתרחש.
בעבודתי אני מבקשת ליצור דיאלוג בין הסדר והכאוס, בין המלא והריק.
המושג היפני 'מא', המייצג את החלל הריק בין הדברים, השקט והוא בסיס לעבודתי. החללים הלבנים בציורים שלי אינם רק היעדר צבע, אלא מרחב אינסופי. הם מייצגים את הזמן, את השינוי ואת האפשרות הגלומה בהם.
אני מאמינה כי ציוריי הם דרך לחבר בין הפנימי לחיצוני, בין האישי לאוניברסלי. הם מזמינים את הצופה להאט את הקצב, להתבונן ולהתחבר לעולם שסביבו. כל יצירה היא מסע אישי, הן עבורי והן עבור הצופה.
הציור היומי הוא מדיטציה עבורי. זה מאפשר לי למצוא עוגן בתוך חוסר הוודאות, שקט בתוך הרעש המתמיד, רגעים של רגיעה בתוך הכאוס. אני מתמסרת לחוסר השליטה, כי מלבד הבחירה הראשונית של הדמות אותה אני רוצה לצייר, אין לי שליטה על ההמשך. הסיטואציה יכולה להשתנות בכל רגע, וברגע שהיא משתנה, אני עוזבת את המכחול והציור מסתיים. באמצעות תרגול השחרור אני יכולה לקבל את השינוי ולזרום איתו. זהו רגע של חיבור לעצמי ולסביבה, של להיות ברגע ולשחרר שליטה על המתרחש.
